על הגוף ועל תקווה - רשמים מכנס מטפלים בביוסינתזה
הקונגרס הבינלאומי ה-8 של הביוסינתזה התקיים במהלך חודש מאי בברצלונה, ספרד ועסק בנושא
״The Embodiement of Hope״, ובתרגום חופשי: התגלמות התקווה בגוף. בקונגרס השתתפו מטפלים מרחבי העולם, כולל מארגנטינה, ברזיל, גרמניה, הולנד, ישראל, פורטוגל, צ׳ילה, צ׳כיה, ספרד, רוסיה ושוויץ.
במאמר זה, ארחיב מעט על הביוסינתזה, על ההרצאה המרכזית של הקונגרס, שעסקה במודל הטיפולי של הביוסינתזה, על סקירה מקצועית של טיפול בסוכרת באמצעות ביוסינתזה ועל אחת הסדנאות בהן השתתפתי, שהציגה שימוש בכלי טיפולי שנקרא קווי החיים.
ד״ר דיוויד בואדלה (David Boadella, B.A., M.Ed., D.Sc.hon), אבי הביוסינתזה ושותפתו ד״ר סילביה ספקט בואדלה (Silvia Specht Boadella, PhD) כתבו לקראת הקונגרס: ״הביוסינתזה מאפשרת הזדמניויות רבות להתגלמות התקווה בגוף. תקווה מהווה איכות מהותית הקיימת ברמות שונות של חוויה… תקווה ממשיכה להתקיים באמצעות תמיכה אמפטית בקשר עם אנשים המעריכים את נוכחותינו בעולם. זהו מקום מרכזי בריפוי פצעים רגשיים: מבחינה זו, תקווה יכולה להיות חזקה יותר מאימה, ואמון יכול להיות חזק יותר מטראומה. כל עוד הלב פועם, יש תקווה״.
עקב מצבו הרפואי, ביטל ד״ר דיוויד בואדלה את השתתפותו בקונגרס ובמקומו הובילו את הכנס ד״ר סילביה ספקט בואדלה. ד״ר בואדלה העבירה סדנה חוויתית בערב לפני פתיחת הקונגרס, שנקראה ״The Incorporation of Hope״, או איחוד מחדש של התקווה. בסדנה הציעה ד״ר בואדלה, דרך להנכיח את התגלמות התקווה בחיי היום יום. הזמנתה הייתה לחוות את התקווה כגשר בין הגוף והנפש ואת הדרכים בהן קשרים תוך אישיים, בין אישיים וטרנספרסונליים מחזקים זה את זה. בהמשך, דרך חקירה התנסותית, המשתתפים יכלו לחוות כיצד ניתן למצוא איזון לטעינה רגשית ולהעמיק את תחושת התקווה.
למחרת, בבוקר הפתיחה הרישמי של הקונגרס חולק לכל אחד מהמשתתפים עותק של המהדורה הראשונה של כתב העת Energy & Character - The Journal of Bioenergetic Research, משנת 1970 אותו ייסד ד״ר דיוויד בואדלה. זהו כתב העת המקצועי הפורסם ביותר בעולם בתחום הפסיכותרפיה הגופנית. לאורך השנים כתבו בו אושיות התחום כמו אלכסנדר לואן, ג׳ון פייראקוס, גרדה בויסן, אווה רייך ואולה ראקנס. התרגשתי לקבל את העותק הזה, גם כי זה מנכיח את השורשים של העבודה שלי וגם כי זה מזכיר לי עד כמה הרעיונות המקוריים עליהם מושתתת הביוסינתזה מאוששים מדעית ורלוונטים היום יותר מתמיד.
הקונגרס היה עשיר במגוון סדנאות תאורטיות וחוויתיות, הרצאות, וכן דיונים פתוחים בנושאים שונים. ספקטרום הנושאים בקונגרס היה רחב וכלל שילובים מרתקים מתחומים שונים כגון טיפול באומנויות, תנועה, תאוריית הפולי-ואגאל, שמאניזם, מדעי המוח ועוד ועוד.
על הביוסינתזה
פסיכותרפיה גופנית מהווה תחום טיפולי חשוב ברחבי העולם ואחד מעמודי הטווח של הפסיכותרפיה ככלל. הביוסינתזה היא שיטת טיפול מרכזית בפסיכותרפיה הגופנית והינה הראשונה שקיבלה הכרה מדעית מהארגון האירופאי לפסיכותרפיה (EAP) ובמועצה העולמית לפסיכותרפיה (WCP). ד”ר דיוויד בואדלה, מייסד הביוסינתזה, ממשיך לחקור ולפתח את השיטה במכון הבינלאומי לביוסינתזה (IFB) מזה כ-40 שנים. תוכניות הכשרה בביוסינתזה פועלות בכ-15 מדינות ברחבי העולם.
נקודת המוצא בטיפול בביוסינתזה מכירה בכך שלכל אדם יש פוטנציאל ויכולת לריפוי עצמי. ההתייחסות בטיפול היא לאדם השלם על כל חלקיו - קוגניטיבי, פיזי, נפשי, רגשי ורוחני. הביוסינתזה שואפת לייצר גשר בין החלקים השונים, תוך חיבור למשאבים ומתן תמיכה במצבים של משבר וקושי, ובכך מאפשרת הקלה והטבה משמעותיים בתהליך אישי של שינוי מהותי וצמיחה.
תקווה בשדות החיים
ד״ר סילביה בואדלה נשאה את ההרצאה המרכזית של הכנס בה הציגה את מודל שדות החיים המעודכן של הביוסינתזה דרך סיפורי מקרה מהקליניקה ותוך שזירת ההקשרים השונים לנושא התקווה.
מודל שדות החיים עומד בבסיס העבודה הקלינית של הביוסינתזה ומכיל פרספקטיבה רב מימדית של האדם. המודל הינו מערכתי וכולל שבעה שדות חיים בשלושה מעגלים:
מעגל מרכזי המייצג את שדה המהות — מהות הקיום הרוחני של האינדיווידואל.
ששת השדות הנוספים מתקיימים בשני רבדים במקביל:
מעגל פנימי המקיף את שדה המהות, מהווה את השכבה הראשונית (Primary Layer) ומייצג משאבים, קשרים נפשיים, רגשיים ואנרגטיים — מקורות של רווחה באדם.
מעגל חיצוני המהווה את השכבה המשנית (Secondary Layer) ומייצג בעיות אישיותיות, פיזיות ורוחניות — הפרעות בשדות החיים.
הבעיות בשכבה המשנית מפריעות לתהליך הריפוי. הדיסוננס מפריע להדהוד בין המשאבים השונים בשכבה הראשונית. הפרעה בשדה חיים אחד יכולה להופיע בכל אחד מהשדות האחרים. ד״ר בואדלה הסבירה כי כשאדם מגיע לטיפול ומציג בפנינו את בעיותיו, יש לנו שתי דרכים לעזור מבחינה טיפולית. האחת מבקשת להביא בהירות ולהציע פתרונות לבעיות מבחוץ. הדרך השנייה עובדת מבפנים ויוצרת קשר עם המשאבים של האדם. שתי הדרכים עובדות יחד כדי לעורר ולהעצים את הפוטנציאל לבריאות, הקיים עמוק בפנים ומתפתח מן המהות.
בהמשך, הביאה ד״ר בואדלה את הנושא של איבוד קשר עם תקווה והדגימה אותו באמצעות שדות החיים בדיאגרמה המצורפת. תקווה היא משאב בשדה המהות (7) — ניתן לראות את ההשפעות של איבוד קשר עם התקווה בכל אחד מהשדות האחרים. חוסר תקווה יכול בוא לידי ביטוי בדימויים מגבילים (6), מחשבות ואמונות הגנתיות (5), נסיגה ממערכות יחסים (4), ויתור רגשי (3), חיוניות מוחלשת והפרעות בנשימה (2), והטייה של פעולות מעצימות (1). התוצאה יכולה להראות במצבי מתח שונים או אפילו במחלה פיזית.
בעבודה הטיפולית ניתן לאתר את ההפרעות בשדות החיים השונים כדי לאפשר אינטגרציה בדרך חדשה. ד״ר בואדלה המשיכה את הדוגמה והציגה את החיבור לתקווה בשדה המהות (7) כמה שיכול להוביל לדימויים יצירתיים (6), מחשבות חדשות (5) ויותר אמון בקשר עם אחרים (4). תקווה יכולה לייצב רגשות (3) ולחזק את הנשימה (2), כך שרמת האנרגיה הכללית עולה וטונוס השרירים מתחזק, מה שמגביר את הרצון לפעול (1).
למשאבים אלו נפתחת, קיימת האפשרות לאינטגרציה מחדש. השכבה הראשונית, בחיבור למהות, היא המפתח לפתיחת השכבה המשנית.
לאחר סיכום החלק התאורטי, ד״ר בואדלה הקריאה שיר מאת דויד בואדלה שנקרא Destiny וסיימה את ההרצאה בהשמעת קטע מתוך קונצרטו לכינור מספר 3 של מוצרט. הזמנתה הייתה לכל אחד ואחת בקהל, להתחבר לתקווה באותו הרגע. לי זה איפשר רגע של שקט, הפנמה והידהוד עם רוח הדברים שנאמרו. ההרצאה הייתה מרתקת והעניקה רוח גבית למשתתתפים כמוני, שחזרו לארצם עם יותר בהירות, יותר נחישות, יותר אמונה, יותר כלים ויותר תקווה להמשך העבודה בקליניקה ובקהילה.
ביוסינתזה וטיפול בסוכרת
נושא מרתק וחשוב הוצג על ידי ארנסה ברגמן, פסיכותרפיסטית גופנית ומורה ליוגה. ברגמן עובדת בקליניקה פרטית וכחלק מהצוות הרפואי במרכז גלאנט לטיפול בסוכרת, שכולל אנדוקרינולוגית, אחות ודיאטנית.
ברגמן הציגה את ההקשרים הרגשיים והנפשיים בטיפול בא/נשים המתמודדים עם סוכרת ושיתפה גם על נסיונה האישי כאמא לבן עם סוכרת.
הסוכרת באופן כללי הינה מחלה שאין לה תרופה, אך כן ניתן לנהל אותה. ברגמן הסבירה שאחת המטרות בקליניקה היא לווסת את רמת הגלוקוז (סוכר) בדם כדי להוביל לאיזון בגוף ובנפש. רמת הגלוקוז מושפעת ע״י גורמים שונים ובינהם גם רגשות. לדוגמה: כאשר חולי סוכרת עוברים תקופות קשות בהקשר לזוגיות או עבודה, רבים מהם מופתעים מכך שרמת המתח שהם חווים גורמת לעלייה ברמת הגלוקוז. ואכן, מתח פיזי ורגשי משפיעים ישירות על רמת הגלוקוז.
הצעד הראשון הוא לעזור למטופלים להתמודד עם מה שקורה לגופם. יש כאלו שעבורם זו הפעם הראשונה בה הם חווים חוסר שליטה בחייהם. אחרים, חווים תחושה של בגידה — שגופם הפסיק לעבוד כפי שהוא אמור והפסיק לתפקד כפי שהיו רוצים. לרוב, כשהם מבטאים את מה שהם מרגישים, עולים רגשות של חוסר שקט, בלבול, עצב וכעס.
לאחר שלוש שנות נסיון בקליניקה לטיפול בסוכרת, ברגמן זיהתה נטיות התנהגותיות המאפיינות אנשים החולים בסוכרת. לדוגמה, דפוס אחד אצל מטופלים הוא ויתור על האפשרות להיות בריאים שוב. ויתור זה, מוביל אצל מטופלים אלו לקבלת החלטות שגויות לגבי הטיפול והבריאות שלהם. ברגמן הסבירה שהעבודה שלה במקרה כזה היא לעזור למטופלים לחקור מה גורם להם להגיע למצב שאינם דואגים לעצמם? בנוסף, ברגמן מצאה שקיימים נושאים משותפים לכל המטופלים החולים בסוכרת, שמגיעים אליה לקליניקה: הכחשה ומתח גבוה.
למרות שאין מרשם או טכניקה אחת שיכולים להתאים לכולם, ואין פתרונות מהירים או מידיים, ברגמן הציעה כלים שונים להתמודדות עם המחלה. דרך מקרי טיפולים שונים, ברגמן הציגה תהליכי טיפול המובילים לרווחה ושיפור במצבם הבריאותי של המטופלים.
ברגמן הסבירה: ״המטרה שלי היא לעשות דה-טוטאליזציה (הפרדה) של האדם מהסוכרת וליצור מציאות זמנית אלטרנטיבית — כאילו שהסוכרת היא יצור חי אחר בחדר, מחוץ לגוף הפיזי.״
ברגמן משתמשת בטכניקה של קונסטלציה והחפצת המחלה בעזרת ייצוגים עבור כל שלב בתהליך הטיפולי. ההתבוננות בחלקים השונים, ללא שיפוטיות, מובילה להקלה משמעותית בכך שהיא מייצרת מרחב רגשי המאפשר למטופל חיבור מחדש למשאבים שלו. ברגמן דיווחה על שינוי משמעותי אצל מטופלים לאחר שהם מתחברים מחדש לחלקים הבריאים שבהם, מה שמחדיר בהם תקווה ועוזר להם לקחת אחריות על עצמם בצורה יותר חכמה, עם יותר משמעת עצמית ועם הרבה פחות מאמץ.
ברגמן סיכמה בכך, שכדי לקבל את מחלת הסוכרת דרושים אומץ ועוצמה, ודווקא הקבלה הזו — ההפך מהכחשה — מהווה מקפצה חשובה בדרך לטרנספורמציה ובריאות.
אדריכלות הנוף של החיים
אחת הסדנאות בהן השתתפתי נקראה עבודת אדריכלות נוף של קו החיים (Lifeline Landscaping Work) והונחתה ע״י גבריאלה הופה (Gabriele Hoppe), ויוקי וואן דה בלט (Joke van de Belt), פסיכותרפיסטיות גופניות, מנחות ומורות בכירות לביוסינתזה.
הסדנה הציגה כלי השלכתי בתלת מימד, המאפשר עבודת עומק עבור מטופלים המתמודדים עם מגוון מצבים ונושאים. טכניקת העבודה עם כלי זה, מאפשרת למטופלים לחוות ולעבד רגשות הקשורים לאירועים מהעבר ומהווה בסביבה טיפולית בטוחה ומכילה. העבודה יכולה להוביל לאינטגרציה של מחשבות, רגשות והתנהגות, שתורמת לתחושה עצמית שלמה יותר.
כבר בפתיחת הסדנה, הדגימו המנחות את העבודה ולאחריה התחלקנו לזוגות, מטפל ומטופל. אני עבדתי כמטפל וליוויתי את בן הזוג שלי בתרגיל שהיה המטופל.
בקצרה, הטכניקה כוללת שימוש בחבל או סרט כלשהו, אותו פורסים על הרצפה. החבל מייצג את קו החיים של המטופל עד לאותו הרגע של המפגש עם המטפל. את החלק האחרון של החבל משאירים מלופף, כדי לייצג את העתיד והחיים שעדיין לא נחוו. המטופל אז בוחר ייצוג אחר ייצוג לאירועים מחייו ומניח אותם על גבי החבל. אבנים מייצגות ארועים קשים או חוויות לא נעימות ופרחים מייצגים ארועים טובים וחוויות נעימות. לבסוף מתגלה סיפור חייו של המטופל, פרוס לפניו. משם, תוך הקשבה ונראות, המטפל מלווה את המטופל עם מה שעולה בו.
החוויה של לראות את חייך בצורה כזו מאפשרת למטופלים המתקשים לזכור או נמנעים מלגעת בזכרונות מסויימים, דרך נוספת להוציא אירעים אלו אל האור ולהתבונן על חייהם מפרספקטיבה חדשה.
העבודה באמצעות כלי זה כוללת אינטרקציות בין המודע ללא מודע, חקירה יחד של המטפל והמטופל, ומיומנויות קוגניטיביות גבוהות (higher cortical thinking) כמו גם היבטים של הרשת העצבית במוח שקשורה לדרך בה אנו חווים (Direct Experience Network). מה שזה אומר זה שהעבודה בקליניקה בעזרת כלים כגון קו החיים, תומכת בשינויים נוירופלסטיים במוח, כך שסיפור חייו של המטופל, התחושות האינדיבידואליות שלו והתנהגותו יכולים להתרחב, להשתנות ולהוביל לאפשרויות חדשות בחיים.
סיכום בנימה אישית
הגעתי לקונגרס בהתרגשות וציפיה, אך גם עם אכזבה מהיעדרותו של אבי הביוסינתזה, ד״ר דיוויד בואדלה. ליוו אותי זכרונות מכנס המטפלים שנערך בארץ לפני מספר שנים, כשהייתי עדיין סטודנט — כנס שהיה משמעותי עבורי מבחינה מקצועית, אישית וחברתית.
שמחתי לראות את הביוסינתזה מתפתחת ולהרגיש את השפע האנושי, האינטלקטואלי והחווייתי שהוצג בקונגרס דרך הרצאות וסדנאות מגוונות. משהו בנוכחות של קהילה מקצועית גדולה ממקומות שונים בעולם, איפשר לי להתחבר, ללמוד ולהיות חלק, גם אם לעיתים הרגשתי לבד.
מה שאני אוהב במיוחד בקונגרס הוא שבאותה הסדנה יכולתי לשבת עם סטודנט צעיר, מטפלת מנוסה ומורה בכירה. כולם מתנסים, חווים ומשתפים כשווים. זו ההגדרה של ״מכל מלמדיי השכלתי״ ועבורי, יש בזה משהו מקרב. זו גם דוגמה לעבודת הביוסינתזה בקליניקה, בה אנו פוגשים את המטופלים שלנו בגובה העיניים. כולנו מטפלים שגם מטופלים, כולנו יודעים ולא יודעים, כולנו לומדים ומלמדים, כולנו בני אדם.
מקורות
1. David Boadella & Silvia Specht Boadella from http://biosynthesismeeting.org
2. http://www.biosynthesis.co.il/biosynthesis/what_is_biosynthesis
3. https://www.yanivgafner.com/psychotherapy
4. http://biosynthesis.org/html/e_life_fields.html
5. Silvia Specht Boadella ו-http://www.biosynthesis.co.il
6. http://www.glandt.co.il/ - Ernessa Bergman
7. Joke van de Belt & Gabriele Hoppe - LifeLineLandscaping Work 2018
8. תמונות: יניב גפנר
