הלבשתי חולצה מעל פניו של בני בן השלושה חודשים ומיד הבחנתי בתגובה החרדתית שלו. עם פניו מכוסים, אפילו לרגע, עיניו לא יכלו לראות ונשימתו...

זה פשוט מדי, חשבתי לעצמי. איך יכול להיות שבכך שאדריך את מי שמולי להתחבר לעצמה, אעזור לה להפחית את החרדה שלה? האם יתכן שהתשובה להתמודדות...

איך המטופלת חווה את גופה? מה אם פתאום תהיה הצפה רגשית? מה אם המטופל יאבד שליטה? ועוד קודם, איך אני חווה את גופי? מה אם אני ארגיש הצפה...