"שתי רגליים על הקרקע"
משתף קטע על קרקוע וחשיבותו לבריאות גופנית ונפשית מתוך הספר ״Joy/שמחה - ההתמסרות לגוף ולחיים״ מאת ד״ר אלכסנדר לואן שיצא ממש בקרוב לאור בפעם הראשונה בעברית:
״…אדם המחובר למציאות, נחשב כמי שעומד עם "שתי רגליים על הקרקע", משמע שהוא מרגיש את החיבור בין כפות רגליו לבין הקרקע עליה הוא עומד. אנשים מנותקים או לחוצים אינם מרגישים את החיבור הזה עם הקרקע, כי רגליהם "רדומות" באופן יחסי – הם אולי יודעים שרגליהם נוגעות, אך הם אינם חשים במגע עצמו. זאת כתוצאה מכך שהסיגו את האנרגיה מפלג גופם התחתון, מתוך תגובה לפחד. במקרה שבו הפחד גדול כל כך, האדם עשוי להסיג כל רגש מגופו ולהגביל את תודעתו לראשו בלבד. אדם כזה יחיה בעולם של פנטזיה.
אנשים רבים חיים בראשם יותר מאשר בגופם כדי להימנע מתחושות כואבות ומפחידות בגוף. חלקם אף עשויים להתנתק לחלוטין מגופם בתגובה למצב של פחד קיצוני. התודעה שלהם יוצאת מגופם והם חווים את עצמם כמתבוננים על הגוף מלמעלה…
קשר עם המציאות אינו מצב של הכול או לא כלום. חלק מאיתנו מחוברים למציאות יותר מאשר אחרים, המנותקים ממנה במידה מסוימת. מכיוון שהקשר עם המציאות מהווה תנאי לשפיות, הוא מהווה גם תנאי לבריאות נפשית ופיזית. עם זאת, אנשים רבים מבולבלים בנוגע לשאלה מהי מציאות, שכן הם משווים את המציאות עם הנורמה התרבותית ולא עם תחושותיהם הגופניות. אדם שהרגש אצלו נעדר או מעומעם, יחפש משמעות מעבר ל"עצמי" שלו. אדם שגופו חי ופועם יכול לחוש את מציאות חייו. עד כמה אדם חי ועד כמה הוא מסוגל להרגיש – הם מדדים למידת החיבור שלו עם המציאות.