חיבור פנימה בזמנים של חוסר וודאות
מזומנותים לצפות במפגש זום שהעברתי ברוח התקופה על התמודדות עם מצבים של אי ודאות וחוסר ביטחון קיומי. המפגש כולל גם תירגול קצר ויעיל לחיזוק החיבור פנימה, לגוף ולמציאות. תודה לכל המשתתפים והמשתתפות ול- CreativeMornings Tel Aviv על האירוח ושיתוף הפעולה!
כשפנו אליי מ creative mornings שאלו אותי מה לדעתי אנשים צריכים עכשיו?
עניתי שאין לי מושג. יש קשת כל כך רחבה של תגובות ודרכי התמודדויות אל מול המציאות שנוצרה ועדיין ממשיכה להתהוות כאן ובעולם שבאמת שהתשובה למה מישהו צריך היא כל כך סובייקטיבית ואישית
שלי אין דרך לדעת עבור מישהו אחר.
ובכל זאת בשביל המפגש הזה הרגיש לי נכון לגעת בנושא של מציאת איזון וקרקע לעמוד עליה בזמנים של אי וודאות או באנגלית Finding your balance and ground in times of uncertainty. אז אני אביא כאן את הזווית שלי בנושא, אדבר קצת, אציע התנסות קטנה ובסוף גם נפתח את המרחב לשאלות והארות.
חרדה מפני אי ודאות וחוסר ביטחון קיומי נוגעת כמעט בכולם ואני חושב שהאשליה שהייתה לרבים לגבי זה התנפצה. גם בימים שבשיגרה אין לנו את זה אבל עכשיו כשאנחנו נאלצים להתמודד עם שינוי פתאומי וקיצוני כל מה שאנחנו מרגישים - במודע או שלא במודע - מועצם.
אז מה עושים?
חשוב לזכור שזו תקופה שתעבור. שזה לא תמיד יהיה ככה.
חשוב לזכור שיש בנו כוחות ושבעבר גם התגברנו ויצאנו ממצבים קשים.
חשוב לזהות מה עוזר לי להיות בקשר עם עצמי? מה המשאבים שלי (חיצוניים ופנימיים)
3 מפתחות חשובים שיכולים לעזור:
פריקה
במצבי לחץ, חוסר וודאות וחרדה מצטברת בגוף אנרגיה — זה מתח שנוצר גם בשרירים ומזין את המחשבות והחרדה. אם לא פורקים את המתח הזה, האנרגיה נתקעת. זה כמו מים עומדים — ברגע שמניעים את האנרגיה הזו ופורקים אותה אז כל המערכת נרגעת, יש יותר בהירות ויותר שקט פנימי. זה יכול להיות בכל דרך של בפעילות גופנית, בביטוי עצמי וביצירה.
לדוגמה, ערב אחד הבן שלי שהוא כמעט בן 7, היה טעון ומלא אנרגיה. הוא הרגיש כעס כלפי חבר וחוסר שקט כללי. הלכנו לספה בסלון והצעתי לו להכות בכריות ובספה באגרופיו. הוא פרק כך את האנרגיה במשך מספר רגעים וגם צעק וביטא את תיסכולו. כמעט מיד אפשר היה להבחין שכל המערכת שלו נרגעה. הוא חייך והלך לבחור ספר לקרוא לפני השינה.
עוד דרכים יעילות לפריקה כוללות:
כל פעילות גופנית - מריצה ועד יוגה
קפיצה במקום - מזרימה אנרגיה, כמו הארקה לקרקע
ריקוד - גם תנועה וגם משמח
לבכות - הרגש המשחרר
לצעוק - צעקה זה מנגנון טבעי לשחרור מתח - אם לא מרגישים בנוח אפשר לשים מוסיקה ברקע או לצעוק לתוך כרית או ברכב :)
חיבור פנימה
נשימה וקרקוע: בנשימה, הכוונה היא להעלאת המודעות לנשימה בלי לנסות לשנות אותה ועם כמה שפחות מאמץ. בקרקוע הכוונה היא לחיבור שלנו לגופנו, לקרקע, למציאות. עוד על נשימה וקרקוע אפשר לקרוא במאמר על נשימה, קרקוע וחרדה.
קבלה
אחרי פריקה וחיזוק החיבור פנימה, מתאפשרת קבלה של המציאות כפי שהיא. לשחרר את מה שאין לנו שליטה עליו. לסמוך על ה״עצמי״ ועל מה שמעבר. גם כאן יש דרכים שונות לחזק את הקבלה באמצעות כלים כמו מיינדפולנס, מדיטציה, שימוש במנטרה ועוד.
ההזמנה שלי היא להיות סקרנים. לבוא למה שקורה לכם עם סקרנות ורצון להתפתח - זה תמיד עדיף מאשר לבוא ממקום שמחפש את הוודאות כי זה מוביל לכעס או לפחד וחרדה.
