top of page

על נשימה, קרקוע וחרדה / יניב גפנר

בהרצאה שהעברתי לאחרונה במסגרת CreativeMorningsTLV בנושא חרדה, הזמנתי את קהל הנוכחים לקום ולקחת רגע להרגיש את כפות הרגליים על הקרקע. עם ברכיים משוחררות. ההנחייה שלי הייתה פשוט לנשום, לתת לאוויר להיכנס ולצאת, בלי מאמץ ובלי צורך לשנות משהו… בהמשך, הזמנתי את כולם להתכופף למטה וקדימה, להרפות את הראש ולנשום כך מספר רגעים… ובעלייה האיטית חזרה, להימתח לכיוון השני וכך בעצם להשלים את התנועה ההפוכה… ושוב, פשוט לנשום… ובחזרה, למטה… שוב… לבסוף, כשכולם נעמדו, רק נשמנו ושמנו לב לתחושות בגוף… לנוכחות שלנו בחדר באותו הרגע…

התרגיל שהבאתי כאן בקצרה מהווה דוגמה פשוטה לתירגול המחבר אותנו לגופנו, מחזק את החיבור העצמי שלנו ועוזר להפחית חרדה. קיימות שיטות שונות וגישות רבות לטיפול בחרדה — אחד המצבים הכרוניים הנפוצים ביותר עימם א/נשים מתמודדים כיום בכל העולם. במאמרי, חרדה וחיבור עצמי, שמתי דגש על מה שאני מאמין הוא רכיב חסר בטיפולי חרדה רבים — הקשר התוך-אישי של האדם. כאן, ארחיב על שני תהליכים עיקריים שאני מיישם בקליניקה המחזקים את הקשר התוך-אישי ומסייעים בהקלה על חרדה: נשימה וקרקוע.

שני תהליכים אלו נכללים בסקירה של טיפול בחרדה מנקודת המבט של הפסיכותרפיה הגופנית ובה זיהו חוקרים ארבעה עקרונות בסיסיים: 1. הכרה ולימוד של חוויות גופניות (תחושות, רגשות, תנועות), 2. חקירה של זיכרונות, טראומות וגורמי גריה (הקשר), 3. שיפור בחינת המציאות