הטבע של החרדה / יניב גפנר

February 13, 2018

 

הלבשתי חולצה מעל פניו של בני בן השלושה חודשים ומיד הבחנתי בתגובה החרדתית שלו. עם פניו מכוסים, אפילו לרגע, עיניו לא יכלו לראות ונשימתו הפכה מוגבלת. הוא החל להתנשם במהירות ולהניע את ידיו ורגליו בחוזקה כדי לשנות את המצב ולהחזיר את ההרמוניה לקיומו השברירי. ואכן, ברגע שהורדתי את החולצה, נשימתו האטה וגופו כולו נרגע באחת. זוהי דוגמה פשוטה לתגובה האבולוציונית הטבעית של הגוף למצב הנחווה כמסוכן — זוהי חרדה. 

 

ההגדרה הבסיסית ביותר של חרדה מתארת ״תחושה של אי-נוחות ועצבנות, בדרך כלל מפני רעה צפויה או קרבה״, כלומר, דאגה מפני מה שעלול לקרות. חרדה טבועה בכל האורגניזמים החיים, לכן כל יצור חי חווה חרדה. זוהי פונקציה חשובה ומועילה של החיים. עם זאת, כמו בכל תהליך טבעי אחר, הבעיות מתחילות כאשר קיימות הפרעות המונעות את השלמתו של התהליך.

 

בהגדרה המקצועית הרחבה יותר, נכללים גם תסמינים המלווים חרדה כמו חוסר שקט, מתח, פעימות לב מוגברות ונשימה מוגברת — שאינם קשורים למצב או ארוע מסוימים. כאשר חרדה קשורה לארוע או מצב מסוים, היא חולפת לאחר שתחושת הסכנה חולפת, בדיוק כפי שקרה לבני. כאשר היא אינה קשורה למצב ממשי, היא עשויה להימשך ולהפוך לחרדה כרונית או אף להפרעת חרדה. במקרים אלו, החרדה מפריעה לתפקוד יומיומי ופוגעת באיכות החיים, לרוב בצורה של תסמינים גופניים או התקפים של חרדה ופאניקה. 

 

בשביל להבין את טבע החרדה, אחזור רגע להיסטוריה. ווילהלם רייך, תלמידו של זיגמונד פרויד ואבי הפסיכותרפיה הגופנית, כתב בתרגום חופשי, שכאשר התהליך הטבעי של החרדה אינו שלם, הדבר מפר את הזרימה הטבעית של אנרגית החיים בין מערכת העצבים האוטונומית, האחראית על מנגנון הלחימה, בריחה או קפיאה, לבין המערכת החושית-מוטורית, אשר אחראית על היכולת לעבד מידע חושי ולהשתמש בו כדי לפעול. במילים פשוטות, כאשר תהליך החרדה נקטע (אין פריקה מלאה של הטעינה שהצטברה בגוף וחזרה למצב של רגיעה), הדבר מפריע לתקשורת בין מערכות הגוף ולתגובות הטבעיות שלנו.

 

אלכסנדר לואן, פסיכותרפיסט אמריקאי, תלמיד של רייך והמטפל האישי שלי בין השנים 2001 ו-2002, מסביר זאת בפשטות: כאשר ״רמת הפורקן [של הטעינה בגוף] לא מספיקה, התוצאה הראשונה הוא היווצרות חרדה״, וכשזה קורה, החרדה מזינה את עצמה, מה שמגביר את הצטברות הטעינה בגוף ועלול להוביל למצב של חרדתיות תמידית.  

 

בניתוח מעמיק של חרדה, לואן ממשיך ומתאר את הבסיס הביולוגי שלה: ״הצטברות מתח [בגוף] מייצרת חסימה לנשימה ומעוררת חרדה. החרדה הקשה ביותר קשורה להפרעה בתפקוד הלב… אבל כל חסימה לתהליך הנשימה תייצר חרדה… באופן כללי אפשר לומר שנסיבות המפריעות לתפקוד המערכות החיוניות של הארוגניזם, ייצרו חרדה.״ או במילים פשוטות, כל איום על החיים מעורר חרדה. לואן מחבר את החרדה לאזורים שונים בגוף המשמשים כצמתים או גשרים — תעלת הלידה, הצוואר, הסרעפת והמותן. 

 

דוויד בואדלה, מייסד הביוסינתזה חקר רבות את הגשרים הללו ומצא שבעיות תפקודיות רבות קשורות לצמתים המחברים בין הראש לעמוד השידרה (הצוואר), בין הראש למרכז הגוף הקדמי (הגרון) ובין עמוד השידרה לאיברים הפנימיים (הסרעפת). בפסיכותרפיה גופנית ובמיוחד בביוסינתזה, אנו עובדים ישירות עם הגשרים הללו. האזורים האלו חיוניים לזרימה הבריאה של האנרגיה בגוף ומשפיעים על חשיבה, רגשות והתנהגות. בטיפול חשוב להבין בין אלו חלקים הגשר מחבר, מה מצב הגשר, ומה נחוץ לשינוי וריפוי. בואדלה שילב עקרונות אלו עם הפסיכותרפיה וכלל גם את העיקרון של חיבור עצמי כחלק חיוני מבריאות כללית.

 

כיום, כמעט מאה שנים מאז שפרויד, רייך ומאוחר יותר גם לואן ובואדלה, חקרו חרדה, זו נחשבת לתופעה נפוצה כל כך עד שמאמר שפורסם לאחרונה בניו יורק טיימס הכריז שאומת הפרוזק היא עכשיו ארצות הברית של הזאנקס. ההתייחסות כאן כמובן היא לצריכת התרופה נוגדת חרדה שעקפה את צריכת התרופה נוגדת הדיכאון. למרות זאת, הפרעות חרדה קיבלו הכרה מטעם הארגון האמריקאי לפסיכיאטריה רק בשנת 1980. עד אז, אנשים שסבלו מהפרעות אלו, אובחנו באופן כללי כסובלים ממתח או עצבים. האם יש מישהו בעולם הזה שלא חווה מתח ועצבים? כולנו חווים זאת כמעט מדי יום.

 

בעידן הגלובליזציה וההיפר-טכנולוגיה, אנשים מתמודדים עם חרדה בכל העולם. גם כאן בישראל, מדינה מוכת מאבקים פנימיים וחיצוניים, החרדה משתוללת. כל מטופל ומטופלת שהגיעו אלי לקליניקה התמודדו עם חרדה בצורה כזו או אחרת. גם אנשים נורמטיבים לחלוטין, נושאים עימם חרדה מיותרת בכך שהם מנסים להתמיד בקצב ובדרך של מה שהם חושבים שהם צריכים לעשות או להיות. כפסיכותרפיסט, אני רואה את ההשפעות האישיות והחברתיות של חרדה, כמו גם את הנזילות שלה מתגובה טבעית לאיום, למצב כרוני בו האיום נחווה בקביעות, ועד להתקפי חרדה ופאניקה, בהם האיום נחווה כמיידי גם כשהוא לא באמת ממשי. 

 

עבור רבים, ההתמקדות בטיפול בסיפור החיים וביחסים הבינאישים מובילים להפחתה בסימפטומים ובשיפור באיכות החיים. יחד עם זאת, כשאין התייחסות לחיבור העצמי שלהם, הגשרים אצלם נשארים חסומים והחרדה נשארת גבוהה. במאמרי הקודם, חרדה וחיבור עצמי, כתבתי על החשיבות של חיבור עצמי בטיפול בחרדה. עבורי, ההבנה של המקורות הביולוגיים והפיזיולוגיים של החרדה הכרחית בכל התמודדות עם חרדה — בקליניקה ובחיים בכלל. 

 

 

מקורות

  1. https://www.merriam-webster.com/dictionary/anxiety

  2. Reich, Wilhelm, Genitality in the Theory and Therapy of Neurosis

  3. Lowen, Alexander, Bioenergetics

  4. Williams, Alex, Prozac Nation is now the United States of Xanax, The New York times

  5. https://www.healthyplace.com/

  6. Boadella, David, What is Biosynthesis? 

  7. Boadella, David, interview by Berezkina-Orlova Viktoria Borisovna, Heiden, Switzerland, 2013

  8. Photo by Alex Hiller

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Recent Posts

June 18, 2019

June 14, 2019

Please reload