החופש להרגיש - סקירת הספר ״שמחה״ / Joy של ד''ר אלכסנדר לואן


תקציר- ״Joy / שמחה - ההתמסרות לגוף ולחיים״ ספרו של ד״ר אלכסנדר לואן, מחלוצי טיפול הגוף-נפש ואבי האנליזה הביואנרגטית, מעניק לקורא מסר אופטימי לחיים בריאים ושמחים. הספר עומד במבחן הזמן, רלוונטי וחשוב, כשמחברו מעמיק בניתוח פסיכולוגי מרתק בשילוב עם עבודה גופנית ומאפשר מפגש אותנטי ומשמעותי דרך סיפורי מקרה רבים. הספר מומלץ למטפלים ולכל אדם המעוניין לחוות חיי רגש מלאים.


אלכסנדר לואן (1910-2008), רופא ופסיכותרפיסט אמריקאי שהושפע רבות מוילהלם רייך, היה ממעצבי הפסיכותרפיה הסומטית והמטפל הראשון שהקים את המטופל על רגליו וטבע את המושג קרקוע בטיפול.


הספר Joy, הראשון בעברית ואחד מארבע עשר ספרים שכתב לואן, מביא את משנתו לפיה הדרך לרווחה נפשית של שמחה והנאה עוברת דרך ביטוי סומטי ומילולי של רגשות שהודחקו כתוצאה מההתקשרות הראשונית, ובמיוחד רגשות של פחד, כעס ועצב.


בעבודתו הקלינית כפסיכותרפיסט במשך עשרות שנים, זיהה לואן את הקשר בין הפגיעה הטראומתית בהתקשרות הראשונית לבין הפגיעה הגופנית שמתבטאת בנשימה רדודה, מתח שרירי כרוני, הגבלת מנעד התנועה ופיצול בין הגוף לנפש. השפעתו של לואן ניכרת כיום בקרב פסיכותרפיסטים ומטפלים מגישות שונות הנותנים מקום לתחושות ורגשות בגוף כחלק אינטגרלי בטיפול.

דוגמה מוכרת היא פרופסור בסל ואן דר קולק, ממובילי מחקר הטראומה בעולם ומחבר הספר, The Body Keeps the Score, הנותן דגש בעבודתו לתהליך טיפולי המשלב Top Down, משמע שיחות והבנה פסיכולוגיות ביחד עם Bottom up, משמע מקום לעיבוד החוויה הגופנית של המטופל.


לואן כותב באופן מרתק, בהיר וישיר תוך שהוא מנמק מזווית מבט פסיכולוגית ומעשיר בסיפורו האישי, בסיפורי מקרה רבים ובכלים מעשיים לטיפול. התרגום לעברית רהוט וקולח ומביא עימו חיבור ישראלי. יניב גפנר שהוציא את הספר לאור, היה מטופלו של לואן ואת שיתופו על חוויתו כמטופל בהקדמה לספר קראתי בסקרנות ובעניין. מהפרק הראשון לואן מקבל את תשומת ליבי המלאה כשהוא כותב בכנות על רוב המטופלים שיוצאים בהרגשה טובה מהפגישה איתו אך רגשות אלו מתפוגגים במהירות.


הספר נפרש כמפת דרכים ופרקיו עוברים דרך עצב, כעס, אהבה, פחד, תשוקה ומיניות, להבנת ההתנגדויות וההגנות ההשרדותיות העולות בדרך להתמסרות לגוף ולשמחה כמצב הוויה טבעי. לואן נותן מקום מרכזי לקרקוע כחיבור האדם לגופו ולמציאות חייו, ולנשימה המושפעת ממצבו הרגשי. כאשר צמצום הנשימה משקף עצירת תגובה רגשית, ונשימה מלאה יותר מעמיקה את חווית הרגש ומביאה עימה תחושת חיות ונוכחות.


לואן מתבונן בטיפול כמסע לגילוי עצמי ולאהבה עצמית. הוא מפתח את ההתוודעות העמוקה והאינטימית לגוף תוך שהוא נותן הכרה לתפקיד המטפל כמורה דרך שעבר ועובר בעצמו תהליך מתמשך של גילוי עצמי. תהליך של הגברת המודעות העצמית לתחושות ורגשות, ביטוי עצמי, התמודדות מול פחדים ומתוך קבלה עצמית והחופש להיות.


בפרק על אהבה, כותב לואן על הכמיהה לאהבה שלא ניתנת למימוש כל עוד קיים הפחד מאובדן או דחייה. הכמיהה מייצגת את הילד שצרכיו לא נענו ובבגרותו משחזר קשרים אלו בתקווה לסיפוקם. לואן מציע שרק האדם עצמו יכול להגשים סיפוק זה מתוך יכולתו להיות פתוח לעצמו ולחיים:

“בדיוק כפי שניתן להתאהב, כך ניתן גם להפסיק לאהוב — והדבר קורה לעיתים קרובות מכיוון שאנו מאוכזבים מהעובדה שבן או בת הזוג אינם מספקים אותנו. איננו מבינים שאף אדם מלבדנו אינו יכול לגרום לנו סיפוק, ושתחושת הסיפוק שלנו נובעת מיכולתנו להיות פתוחים לעצמנו ולחיים. כשחץ האהבה חודר את השריון שלנו ומגיע לליבנו, אנו נפתחים לחיים ולחדווה, אך איננו נשארים פתוחים זמן רב. לאט־לאט האגו שלנו משיג שוב את כוחו, מטיל ספק, חושד ומנסה לשלוט. הפתיחות נראית כפרצה בחומת ההגנה שלנו, ואותה יש לרפא או לסגור. לפיכך התאהבות אינה התשובה. התשובה היא להיות מאוהב, משמע להיות פתוח. תחילה עלינו להיות פתוחים לעצמי שלנו, לרגשותינו העמוקים ביותר, ולשם כך עלינו להיות חופשיים מפחד, מבושה ומאשמה.” (עמוד 186)

הוא מוסיף ואומר, שההתמסרות לגוף ולרגשותיו היא ההתמסרות לאהבה שמתגשמת בחיבור למנעד התחושות והרגשות וביטויין בקשר:

“ההתמסרות לאהבה כוללת את היכולת לשתף ולחלוק את ה''עצמי'' שלנו באופן מלא עם בן או בת הזוג שלנו. האהבה אינה עניין של נתינה, אלא של פתיחות. אך הפתיחות הזו חייבת להיות קודם כול עם ה''עצמי'' ורק אז עם האחר. זה כולל חיבור לרגשותינו העמוקים ביותר ואת היכולת להביע את הרגשות הללו כראוי… ההתמסרות לגוף ולרגשותיו היא ההתמסרות לאהבה.” (עמוד 188)


לקריאת הספר Joy הגעתי לאחר היכרות עם לואן וספריו, ועם הערכה עמוקה למפעל חייו ביחד עם התרשמותי ממנו כדעתני ונחרץ. בספר זה גיליתי צד רך ועגול יותר של לואן עם חיבור רוחני שמונכח במיוחד בפרק האחרון המחבר בין תשוקה לרוח, כשהוא מגדיר רוחניות כרגשות של התרגשות ביחס לטבע, לחיים וליקום. הספר נכתב בתקופה בה עבר, לדבריו, טרנספורמציה ברגשותיו ובהבנותיו לגבי החיים ועבודתו כמטפל. הוא מתאר תקופה זו כהתבגרות ביחד עם חיבור לבינה:

״In 1995, I published Joy: The Surrender to the Body. The 1990’s were a period of transformation in my feelings, in my understanding of life and in my work as a therapist. I describe this period as growing older and growing wiser.”


כמטפלת בפסיכותרפיה סומטית בשיטת הביוסינתזה , תהיתי לגבי יעילות התרגילים שחלקם נשען על מתקן עזר שמטפלים באנליזה ביואנרגטית משתמשים בו. לאחר קריאת הספר, נוכחתי לדעת שניתן לסגל ולהתאים חלק מהתרגילים וישנם תרגילים נוספים שיכולים להוות מקור השראה לכל מטפל המבקש להתייחס לגוף בקליניקה.


לסיכום, הקריאה בספר מומלצת ביותר למטפלים ולאנשים המעוניינים לדייק את ההקשבה לגופם, לשים לב לתחושות ולרגשות בגוף, לקבלתם ולביטויים בעולם. להעמקה בתהליך מומלץ ליווי של מטפל.ת. הספר מכיל בתוכו ניסיון קליני רב שנים של טיפול ומהווה מקור ידע חשוב, משאב נחוץ ומדריך משובח בדרך לבריאות, לביטחון ולרווחה נפשית.



הערות

1. Penguin Books, The Body Keeps the Score, (2014) van der Kolk, A. Bessel 2. לואן, אלכסנדר (2020) Joy/שמחה - ההתמסרות לגוף ולחיים, yanivgafner.com/books 3. לואן, אלכסנדר (2004), The Alexander Lowen Foundation, Honoring the Body


www.irisargeband.com


Recent Posts

Yaniv Gafner / Rishon Lezion / Israel / +972-54-246-1010 / יניב גפנר / ראשון לציון / ישראל